ג'ינג'ית הופיעה ומיד נגשה אלינו, מבקשת בשפת הגוף החתולית שלה שנלטף אותה. עשינו את זה.
מוזר שחתול בר ניגש ביוזמתו לבן אדם עד לכדי מגע. אילן, המומחה שלנו לחתולים ודגים טוען שרק חתול בית במקור מתנהג כך, ולכן הסיק שהיתה חתולת בית בעבר. לא הצלחנו לאושש זאת. בהמשך הכרנו עוד חתולים רבים אבל מלבד ג'ינג'ית, אף אחד מהם לא מעז להתקרב כך למרות מאמצינו הרבים.
מאז אותו יום ראשון של ליטוף, ג'ינג'ית המשיכה לפקוד אותנו מידי יום ביומו, באה קבל את מנת היום החום היומית שאליה היא נזקקת. לחשדנים אספר כי לא האכלנו אותה באותה עת, כך שלא מצאנו מניעים נסתרים מלבד חום וחברה לבואה.
היה הייתה רזה מאוד, כחושה עד כדי חשש מרעב או מחסור אחר. ניסינו להשקות אותה בחלב אבל זה לא בדיוק קרץ לה, היא העדיפה לבוא להתחכך. לאחר כשבועיים התמסדנו, קנינו אוכל של חתולים ונתנו לה. היא אכלה אבל עדיין נשארה צמוקה כשהייתה. סברנו שזה מבנה הגוף. במקביל אסתי השכנה שאליה הגיעה גינגית במהלך סיוריה היומיים החליטה שהיא במצב מדאיג והחלה להאכילה גם כן. למרות ההזנה הכפולה גינגית המשיכה להיות רזה כבעבר. ואז יצאנו לטיול...
